<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ג ח"א</h1>
<h2>דף לא.</h2>
אין טוען וחוזר וטוען אפילו יש לו עדים על טענ' אחרונ' ובבית דין וכל זמן שבטענה אחרונה מכחיש כל הראשונה אבל אם מפרש הראשונה אפילו מכחישה קצת טוען ואם יצא מב"ד אינו חוזר וטוען אפילו מפרש כגון זה אומר של אבותי ואם חוץ לב"ד חוזר וטוען בב"ד אפילו מכחיש טענ' ראשונה כולה ואם חוץ לב"ד הורה ואמר האחר אתם עדי ולא אמר מיד משטה אני בך אינו חוזר וטוען בב"ד בתר' וכן דעת התו' וכתב הרמב"ם ז"ל בטוען ונטען פ"ז [ה"ח] כי כל זמן שלא באו עדים יכול לסתור טענה ראשונה לגמרי אפילו לא נתן אמתלאה לראשונה ואפילו יצא מב"ד אבל באו עדים והכחישו טענתו האחרונה יכול להשיאה לטענה ראשונה זולתי אם יתן אמתלא שיש במשמע' כמו שהשי' באחרונה ובלבד שלא יצא מב"ד אבל יצא אינו יכול אפילו יתן אמתלא. כל זמן שמביא ראיה סותר אפילו אחר גמר דין ואפי' אמרו לו הבא תוך שלשים והביא אחר שלשים סותר הדין עד שיסתו' טענותיו. כיצד אמרו לו הבא עדים אין לי עדים הבא ראיה אין לי ראיה מכאן ואילך אינו סותר ואם באו לו עדים ממדינת הים שלא היה יודע בהם או שהיה דוסקיא של אביו מופקדת ביד אחרי' אפילו אחר שסתם טענותיו סותר עד שאמר אין לי ראיה לא כאן ולא במקום אחר סנהדרין כתב הרמב"ם ז"ל שכל זמן שיכול לטעון ולומר מפני כך וכך אמרתי אין לי עדים והיה ממש בדבריו לא סתם טענותיו וסותר לפי' אם אמר אין לי עדים כלל לא כאן ולא במדינת הים לא בידי ולא ביד אחרים אינו יכול לסתור.
<h2>דף לה.</h2>
ראובן תובע מנה לשמעון ושמעון תובע אחר כך תביעה אחרת על ראובן שיש לו בידו שום דבר או שתובע שהיה לו משכון אצלו ונפחת מדמיו נזקקין תחלה לראובן ופורע לו מנה פי' כשיש לו שטר אמנה עליו אבל אין לו שטר תופס המנה שמעון עד ידינו לו תביעתו מגו דיכול לומר פרעתי ואי זילי נכסי כלומר שצריך למכור נכסיו בזול בשביל חוב המנה אז נזקקי' לנתבע תחלה כדי שיפרענו ממה שיש לו בידו ולא יצטרך למכור נכסים אחרים או כגון דזילי נכסי אם לא ימכרם לאלתר שיש סוחרים רוצים לקנות מה שיש לו ביד התובע כך פירש רש"י ויש מקשים עליו כי אם יאמר שמעון שיש לו ראיה למה לא יתנו לו זמן שלשים יום להבי' ראיה וימתינו לגבות ממנו חוב המנה עד שיביא ראיה ואם יאמר שיביא ראיה אחר שלשים יום פשיטא שאין ממתינין ואם אומר שאין יכול להביאם אפילו זילי נכסי יש לנו מיד ליתן המעו' לראובן או אם נותנין לשמעון זמן מיד ואם ינצח בהם אחר כך לראובן סותר הדין או אם טוען שמעון פלוני ופלוני עדים ואינן בעיר ואנו יודעין שהוא טוען אמת אפילו הכי נזקקין לראובן תחלה ואי זילי נכסי נזקקין לתובע ויש פירושי' אחרים י"מ בחובל ויש מפ' בקבלת עדות וי"מ בענין אחר למעלה תמצאם בזה החלק ויש מי שפירש כגון שיש לנתבע פקדון אצל תובע שטוען כך נתב' ואם עידי נתבע בכאן גומרין דינו של תובע וכופין נתבע להשיב על טענת תובע ואחר כך גומרין דינו של נתבע ואם אין עדיו של נתבע בכאן ויש לו מעות מזומנין לפרוע מוציאין ממנו המנ' מיד וכשיבאו עדיו שומעין דבריו ואי זילי נכסי דנתבע כלומ' שיש לו פסידא אם לא יוציאו מיד הפקדון מן התובע ויצטרך לפרוע המנה מנכסיו נזקקין לנתבע תחלה ושומעי' טענותיו ומקבלין עדיו ונותנין לו זמן בית דין להבי' ראיה אם אינם כאן קמא שומעין דבריו של תובע תחלה ומקבלין עדותו קודם לנתבע אפילו ימותו עדים של נתבע או ילכו למדינ' הים בעוד שמקבלין עידי תובע קמא כך פירש ריב"א ובדיני עדות תמצאנו בח"א. נזקקי' לנחבל תחלה לגבות מן החובל תחלה אף על פי שטוען חובל שיש לו טענות אצלו ויביא עדים היום או מחר על טענתו אין ממתיני' לו כלל דאין נותנין זמן לחבלות קמא [צ"א ע"א] ויש מי שפי' כך אותה הלכה דנזקקין לתובע תחלה וכתב הרא"ש דנפק[א] מינה אף אם החובל אומר שיביא עדים תוך שלשים יום נזקקין לתובע לפסוק דינו לאלתר ואם יביא עדים תוך שלשים יום יסתור הדין לענין זמן פרעון שיהיה לו מזמן הפסק. תובע לחבירו ואינו יכול להביא ראיה והדיין רוצה לפטור בדיין הנתבע או שישבע לו מיד אם חייב שבועה והתובע אינו רוצה שמא ימצא ראיה אח' זמן או יודה לו שמעון לתובע ואין פוטרין אותו ואם יש בזה הפסד לנתבע כגון שיזולו נכסיו שלא ימצא לוקחים כי אם בזול על אותה התביעה שיאמרו פלוני יש לו תביעה גדולה ועדין לא נפטר ממנה שומעין לנתבע קמא כך פירש הראב"ד באותה הלכה דנזקקי[ן] תחלה לתובע הוצאות שהוציא תובע לנתבע לכופו לבא לדון חייב לפורעם נתבע ובענין אחר אין חייב לפורעם כך דקדק ר"מ על ההיא דבעי למיתב זוזי אפיתחא וכן נמי מי שלא רצה לעשות צווי בית דין חייב לפרוע משעה שסרב כל היציאות ועוד כתב דכופין הלוה לדון בעירו כדי שלא יוציא המלוה הוצאות ונראה דאין לפרוע הלוה ההוצאות הת' מיירי בשאינו מסרב לבא לבית דין אבל מסרב חייב לפרוע לו כל ההוצאות שהוציא לכופו ושטר אדרכתא ואחלטתא נראה שיפרע אותם התובע שהם לתועלתו לגבות חובו זולתי אם התנה לפרוע כל ההוצאות. קמא. סנהדרין.
